מה עושים כשנולד לנו ילד לא "קל"?

על הורות מודרנית וריבוי עצות.

כשנולד לנו ילד והוא ״קל״ אז כל העצות של כולם מסתדרות לנו בול.

אתן מכירות את זה, ילד שנרדם בקלות, ששמים אותו במיטה והוא לאט לאט נרגע ועוצם עיניים, ששמים אותו בעגלה והוא יושב בלי בכי אולי אפילו נרדם, נוח לקחת אותו איתנו לכל מקום.

במקום כזה קשה להבין אמא אחרת שיושבת איתנו בבית קפה והתינוק שלה צורח, והיא מנסה להרגיע אותו, במנשא, בעגלה, על הידיים, אבל הוא לא נרגע.

״מה הבעיה להרגיע אותו? ״, ״ למה היא לא פשוט מניחה אותו ולא מוותרת הרי הוא תיכף יירגע״. אני פוגשת אותן בקליניקה שלי, שואלות מה יכול להיות לא בסדר, אולי הילד צריך טיפול, אולי משהו כואב/ מפריע, אולי צריך לבדוק אותו שלא מפספסים משהו. מהמקום הזה שיש לך ילד שהוא לא ״קל״ גם לך לא מאוד קל. אני יודעת. יש הרבה תסכול ולעצים נדמה שעשית הכל וכלום לא עובד ואולי הבעיה בך, הרי כל החברות והאנשים מסביב מתארים מצב אחר. אז אני רוצה להרגיע אותך. ילדים כמו מבוגרים מגיעים במגוון סוגים, כל ילד והאופי שלו, טונוס השרירים שלו, מבנה גוף, גנטיקה. וכמו שיש מבוגרים שמתקשים לישון, יש גם ילדים כאלה. וכמו שיש מבוגרים שמתקשים עם שינויים, יש גם ילדים כאלה. וכמו שיש מבוגרים עם ענייני אכילה, יש גם ילדים כאלה. אני יודעת זה מבלבל. אז מה עושים ולמי פונים? תמצאי את אשת המקצוע שאת מתחברת לגישה שלה כמה שיותר ואיתה תעשי את הדרך, גם אם ברקע יש עוד 100 ייעוצים ועצות. בסופו של דבר רק את והילד שלך נפגשים, רק את והילד שלך נמצאים בהרדמה בחדר ומרגישים את הקושי, רק את והילד שלך מבינים. ותזכרי שהכל עובר ויש תמיד מה לעשות כדי לשפר 💜